לכל אחד ואחת יש שומות. לעיתים 40 ויותר. לרוב חושבים על שומות כנקודה חומה כהה, אך לשומות מגוון מופעים רחב.בעבר, שומה במיקום מסויים על לחי של אישה נחשבה אפנתית ולכן נקראה "נק' חן". לעיתים נק' כאלה צוירו בכוונה באמצעות איפור. אבל לא כל השומות יפות. הן יכולות להיות מורמות מן העור ומאוד בולטות לעין, הן יכולות להכיל שערות כהות וגסות וחלקן אף עלולות להיות מסוכנות.
שומות יכולות להופיע בכל מקום על העור. הן בד"כ חומות אך יכולות להיות גם בגוון העור ויש מגוון רחב של גוונים גדלים וצורות. הגוון החום נוצר כתוצאה מחומר הצבע מלנין המיוצר ע"י תאים מיוחדים המגיעים לעור ממערכת העצבים בתקופת ההתפתחות העוברית וקרויים "תאי נבוס" (Nevus cells). תאים אלה דומים מאוד לתאים מאותו מקור האחראיים לקביעת גוון העור וקרויים "מלנוציטים".
קרוב לוודאי שהופעת השומות מקורה עוד טרם הלידה. רובן מופיעות ב- 20 השנים הראשונות לחיים אם כי חלקן עשויות להופיע מאוחר יותר. חשיפה לשמש גורמת לעליה במספר השומות והן יכולות להתכהות. ככלל גם ללא חשיפה לשמש, במהלך גיל ההתבגרות ובמהלך הריון השומות נוטות להתכהות ולגדול, וחדשות יכולות להופיע.
לכל שומה מאפייני הגדילה שלה. משך החיים של שומה טיפוסית הוא כ- 50 שנה. תחילה השומות שטוחות ודמויות נמש שיזוף, או שהן יכולות להיות ורודות, חומות או שחורות. עם התקדמות השנים השומות משתנות באיטיות והופכות ליותר מורמות ובגוון יותר בהיר. במשך הזמן הן גם גדלות ומתוך חלקן צומחות שערות. חלקן הופכות יותר ויותר בולטות ומורמות וחלקן מתקדמות עד כדי יצירת גבעול דק ממנו הן נושרות ונעלמות. חלק מן השומות אינן משתנות כלל. אחרות נעלמות לאיטן וכאילו נמוגות.
סוגים שונים של שומותמחקרים עדכניים מלמדים שסוגים מסויימים של שומות מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירות. הן עלולות להתפתח לסרטן עור הידוע בשם מלנומה ממארת. כוויות שמש מגבירות את הסיכון להתפתחות מלנומה וגם ריבוי שומות מהווה סמן לסיכון מוגבר להתפתחות מלנומה.
שומות קיימות מלידה בכ- 1 מתוך 100 ילודים. שומות אלה קרויות שומות מולדות ונחשבות למלוות בסיכון מוגבר לפיתוח מלנומה לעומת שומות שהופיעו לאחר הלידה. הסיכון גבוה יותר ככל שהשומה המולדת גדולה יותר.שומות הקרויות דיספלסטיות או אטיפיות הן גדולות מהממוצע ( בד"כ יותר מקוטר של עפרון) ובעלות צורה בלתי סדירה. הגוון בשומות אלה אינו אחיד, לרוב עם מרכז כהה ושוליים בהירים יותר או אדמדמים וגבולות לא שווים או עם נק' שחורות על הגבול. שומות כאלה עוברות לרוב בתוך המשפחה.
לאנשים עם שומות דיספלסטיות סיכון מוגבר לפתח מלנומה והם צריכים להיות במעקב סדיר אצל רופא עור כדי לחפש שינויים העלולים להצביע על התפתחות סרטן העור. על אנשים אלה גם ללמוד ולבדוק את עצמם באופן סדיר כדי לחפש שינויים בגוון, גודל או צורה של השומות שלהם או הופעה של שומות חדשות.
מומלץ להקפיד על שימוש במסנני קרינה וביגוד מגן כדי להגן על השומות מפני חשיפה לשמש.הכרת סימני אזהרה מוקדמים להתפתחות מלנומה חשובה.יש לחפש את סימני ה- 'גימ"ל' (באנגלית 'ABCDE'):
גאומטריה- צורת השומה לא סימטרית, חציה האחד אינו שווה לחציה השני.
גבול - שומה שגבולה אינו מעוגל, ברור ומוגדר.
גוון - שומה שצבעה אינו אחיד והיא מורכבת ממספר גוונים כגון: חום, שחור, ורוד ועוד.
גודל - שומה שקוטרה עולה על 5 מ"מ ( קוטר של עיפרון).
גובה - נקודה שהייתה שטוחה ופיתחה "גיבנת".
התפתחות – שינויים בגודל, צבע, דימום, גירוד וכיוב'.
שומה המציגה מאפיינים מהמגוון הנ"ל צריכה להבדק בהקדם ע"י רופא עור. ככלל ישנו מגוון עצום של שומות שפירות – צבעים,
צורות וגדלים, אך שינויים ומאפיינים כנ"ל וכל שומה המדאיגה את בעליה מצדיקים עירנות ובדיקה ע"י עין מקצועית.
בבעלי שומות מרובות קשה לצפות שיצליחו לעקוב בעצמם אחר שינויים בכל נקודות החן שלהם וכדי לסייע במעקב זה, הוקמו
בשנים האחרונות מספר מכונים המתמחים בצילום ומעקב אחר שומות.
כתמים כהים אחרים על העורעל העור יכולים להיות גם נגעים פיגמנטריים כהים שאינם שומות. השכיחים שבהם הם נמשים, לרוב בגודל של פחות מאפונה, בעיקר באזורים חשופים לשמש, ובאזורים אלה הם גם יכולים להיות יותר כהים, בעיקר בקיץ. נמשים מופיעים בשכיחות גבוהה בבעלי שיער אדמוני ובלונדיני. נגעים שכיחים אחרים מופיעים בד"כ בגיל העמידה, נראים כהים מחוספסים ויבלתיים וכאילו דבוקים על העור בכל שטחי הגוף, כולל בפנים. נגעים אלו קרויים קרטוזות סבוראיות והם שפירים לחלוטין. נגעים נוספים בגוון אפור-חום המופיעים על גבות הידיים, האמות והפנים הם כתמי שמש (Solar lentigo).
טיפול - רובם המכריע של השומות והנגעים שפירים ולא יהוו לעולם סכנה בריאותית. שומות או נגעים שמתנהגים בצורה שונה משאר הנגעים, הדומים לכאורה, שעל עורו של אדם הם אלה המצריכים התייחסות ובדיקה רפואית. במקרה כזה יש לפנות לרופא עור שיבדוק את הנגע ויחליט אם הוא אכן חשוד ואם יש להסירו לצורך בדיקה ואבחון.
במקרים שבהם נגעים כאלה מהווים הפרעה תפקודית בשל מיקומם או הפרעה אסטטית ניתן להסירם ע"י הרדמה מקומית וגילוח של הנגע או כריתה וסגירה ע"י תפרים. מדובר לרוב בהליך פשוט וקצר. הסיכון העיקרי הוא היווצרות צלקת מכערת העלולה להופיע בכ- 10% מהמקרים. בחלק מהמקרים שומות יכולות לחזור ולהופיע לאחר כריתה ובמקרה כזה יש לשוב לרופא העור לצורך בדיקה.
בנמשים וכתמי שמש המופיעים על עור הפנים ניתן לטפל במספר אמצעים - הבטוח והיעיל שבהם הוא באמצעות לייזר מסוג Alexandrite באורך גל 532nm. אמצעי זה הוא גם היקר והפחות זמין. אמצעי נוסף, פשוט וזמין יחסית, הוא צריבת הכתמים עד לגרימה של כוויות קור שטחיות באמצעות חנקן נוזלי. מאחר שידוע כי המלנוציטים, המייצרים את הפיגמנט, רגישים לקור הרבה יותר מתאי העור האחרים - כווייה כזו יכולה לגרום באופן סלקטיבי לפגיעה במלנוציטים ולסילוק הפיגמנט מן הכתמים. הסיכונים בטיפול זה קשורים מחד למיומנות המטפל ומאידך לסוג העור של המטופל. במטופלים ממוצא אתני כהה עור ובכאלה שהם בעלי עור כהה בעצמם, יש סכנה בכ- 10% מהמטופלים להופעה של כתם כהה משני לכווייה, הנובע משקיעת פיגמנט בעור כתוצאה מהדלקת שבתהליך ההחלמה מהטיפול. במרכית המקרים כתמים אלה נעלמים לאחר מספר חודשים בהם המטופל מקפיד להמנע מחשיפה לשמש. סיכונים נוספים הם הצטלקות על רקע רגישות של העור או צריבה חזקה מדי ע"י המטפל.
לתכשירי הבהרה מסחריים וכאלה המוכנים במיוחד בבתי מרקחת לפי מרשם מרופא אין תפקיד בטיפול בכתמים נקודתיים אלא בהבהרה כללית של גוון העור והם מיועדים לטיפול בבעיות כגון "מסכת הריון" או כתמי עור נרחבים על רקע של כוויות או נזקי עור אחרים.
תשובות לשאלות שכיחות
רבים שואלים אם זה בטוח להתגלח מעל שומה או להסיר או לתלוש שערות הצומחות מתוך שומה. גירוי וחיכוך כאלה לא יגרמו לשומה להפוך סרטנית, אך במקרים בהם השומה חוזרת ונפגעת יש לעיתים הצדקה להסירה.
בשומות המצמיחות שיער ניתן לגזור, לגלח ואפילו להסיר השיער לצמיתות באמצעות אלקטרוליזה.
שומות חריגות בגודלן או מיקומן שהסרה כירורגית שלהם עלולה לגרום לנזקים אסטטיים ניתנות להסוואה ע"י תכשירי איפור מיוחדים המותאמים לכך.
הסרת שומה אינה גורמת להגברת הסיכון להתפתחות של סרטן בנגעים או שומות אחרות.
בחולים בהם יש מספר גדול במיוחד של שומות ובחולים המצויים בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור מסוג מלנומה על רקע גילוי של סרטן מסוג זה בקרובי משפחה מדרגה ראשונה יש לבצע מעקב שומות סדיר וקפדני. אמצעי שיכול להגביר את יעילות המעקב לאורך זמן ואת רגישותו הוא בדיקה באמצעות דרמטוסקופ וצילום ותיעוד שומות דיגיטאלי כדי לאפשר מעקב אחר שינויים בשומות קיימות והופעת שומות חדשות לאורך זמן.
במרפאה מתבצעים בדיקה ומיפוי שומות באמצעות דרמטוסקופיה וצילום דיגיטאלי במסגרת מעקב שומות בחולים בסיכון מוגבר.
